החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה והגברת הלחץ הרגולטורי על מזמיני השירותים 

בחודש יוני 2012 ייכנס לתוקפו החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב?2011 (להלן: "החוק"). מטרת החוק היא להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה ביחס לכלל המועסקים במשק- עובדים ישירים ועובדים באמצעות קבלן כאחד, ולהביא לצמצום הפער בין קיומה של מערכת החוקים בדיני עבודה לבין ישומה בפועל.

במסגרת החוק הוטלה אחריות אזרחית ופלילית על מזמין העבודה ולא רק על קבלן השירותים שהינו המעסיק בפועל. היינו- במקרים מסוימים העונים על תנאי החוק עלול מזמין העבודה ולעיתים אף מנכ"ל המזמין ו/או נושאי מישרה אחרים, לחוב באחריות פלילית ו/או לשאת בתביעות אזרחיות בגין הפרת חוקי עבודה הנעשים על ידי קבלן השירותים.

החוק הינו בעל השלכות משמעותיות, וחושף את כל הגורמים הרלוונטיים המעסיקים עובדים במשק לאחריות משפטית, הן במישור האזרחי והן הפלילי, לרבות; מעסיקים במגזר הפרטי והציבורי, קבלנים, מזמיני שירות ומנכ"לים.

מזמיני שירותים רבים ומנהליהם עלולים למצוא עצמם במצב לא מוכר- חיובם בסכומים כספיים ניכרים ביותר בגין עוולות והפרות דיני עבודה שנעשו על ידי קבלני השירות.  לאור האמור ולאור השלכות החוק מומלץ במהלך הזמן הקצר שנותר, להיערך ולהתאים את נהלי העבודה במקום העבודה, לדרישות החוק וכן לבדוק את ישומן של הוראות חוקי העבודה ותנאי העסקתם וזכויותיהם של העובדים, במקום העבודה ביחס למצב החוקי וכן לבדוק חוזים עם קבלנים והתאמתם לדרישות החוק.

בין סוגי הפרות חוקי העבודה אשר נושאות סנקציות אזרחיות ופליליות נמצאות בין היתר גם כאלה הנפוצות מאוד במקומות העבודה בישראל כגון:

• ניהול פנקס חופשה.
• ניהול פנקס שעות עבודה.
• תליית תקנון להטרדה מינית.
• תשלום גמול שעות נוספות.
• מתן פירוט שכר עבודה.
• תשלום שכר מינימום.
• איסור על פיטורי עובדת בהיריון בחל"ד והפרות של חוק עבודת נשים.
• פיטורי עובד המשרת במילואים.

להלן סקירה על החידושים הנובעים מהחוק והמשמעויות הרבות למעסיקים, למזמיני השירותים, למנהלי חברות ועוד גורמים בעקבות החוק:

        א.       הנושאים באחריות על פיהחוק

• החוק החדש מגדיל את מעגל הנושאים באחריות בשל הפרת הוראות חוקי העבודה ומטיל אחריות, אזרחית ופלילית, במספר מישורים של יחסים:  

1.1.   על המעסיק הישיר, במסגרת יחסי עובד מעביד רגילים, לרבות על הקבלן ביחסים עם עובדיו.

1.2.   על מזמין השירות, ביחסים שבינו לבין הקבלן, ביחס לעובדי הקבלן. מוטלת אחריות על מזמין השירות לפעול ולוודא כי הקבלן מקיים את חובותיו כלפי עובדיו המועסקים אצל מזמין השירות. וכן על היחסים שבין מזמין השירות לבין הקבלן. כלומר החוק מטיל מספר חובות על מזמין השירות ביחסיו עם הספק.

1.3.   על היחסים שבין מזמין השירות לעובדי הקבלן המועסקים אצלו. החוק מטיל אחריות ישירה על מזמין השירות בגין הפרות חוק ביחס לעובדי הקבלן המועסקים אצלו.

1.4.   אחריות אישית - החוק מטיל גם אחריות אישית על מנכ"ל תאגיד, בין שהוא מעסיק ישירובין שהוא מזמין שירות, לקיום הוראות החוק. עליו לפעול ככל שניתן על מנת למנועהפרות חוק בתאגיד שהוא מנהל, כלפי עובדיו וכלפי עובדי קבלן המועסקים אצלו.

לא בכדי ניתן דגש במסגרת החוק על האחריות המוטלת על מזמיני השירותים (להבדיל מהקבלנים נותני השירותים וכן על האחריות האישית המוטלת על מנהלי החברות. המחוקק מבין היטב כי הדרך היעילה ביותר לאכוף את חוקי העבודה על הקבלנים כלפי "העובד הקטן", הינה באמצעות הפעלת לחץ (לא מתון כלל) על מזמיני השירותים ומנהליהם אשר גם הם יישאו באחריות להפרה של חוקי עבודה המתבצעת "בשעריהם".

        ב.          האמצעים וההסדרים בחוק לאכיפת הוראות חוקי העבודה

2. החוק כולל מספר הסדרים ומנגנונים על מנת ליעל ולהבטיח אכיפה מוגברת של חוקי העבודה ביחס לכלל המעסיקים בכמה מישורי פעולה:

2.1.   הטלת עיצומים כספיים, בהליכים מינהליים.

2.2.   מתן התראה מינהלית.

2.3.   הטלת אחריות פלילית - הגשת כתבי אישום והטלת סנקציות פליליות בין היתר על מזמין השירותים ומנהליו כפי שיפורט להלן; קנסות אומאסרים.

2.3.1.מזמין שירות שיפר את החובה לכלול בחוזה עם הקבלן את התנאים המחויבים בחוק או שהחוזה כולל עלות שכר פחותה מערך שעת עבודה שנקבעה על ידי השכר או צו הרחבה, עובר עבירה פלילית שבגינה הוא צפוי לקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין וזאת בגין כל עובד שהועסק על פי החוזה. כמו כן, החוק מחייב מנכ"ל של תאגיד שהוא מזמין שירות, לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה של כריתת חוזה בניגוד להוראות החוק בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; מנכ"ל שמפר הוראה זו דינו  קנס .יש לשים לב כי  החוק קובע חזקה משפטית לפיה, אם נעברה עבירה על ידי התאגיד לעניין כריתת החוזה, חזקה היא שהמנכ"ל של התאגיד הפר את חובתו, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

2.3.2.אחריות פלילית של מנהל כללי של תאגיד שהוא מזמין שירות לעניין הפרת הוראות חוק  על ידי הקבלן - במקרה של הפרת הוראות חיקוק המנויות בתוספת השלישית לחוק, ע"י הקבלן, הממונה רשאי לשלוח למנכ"ל התאגיד, שהוא מזמין השירות, התראה שלפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה בידי הקבלן או לפעול לביטול החוזה עם הקבלן ולחילוט הערובה. במקרה של אי תיקון ההפרה בידי הקבלן, או אם התאגיד לא פעל בתום לב לביטול ההסכם ולחילוט הערובה, חלה חזקה לפיה המנכ"ל הפר את חובתו לפעול על פי ההתראה ודינו קנס אלא אם כן יוכיח כי עשה כל שניתן למלא את חובתו.

נשוב ונציין האחריות הפלילית ו/או האזרחית, הקנסות והעיצומים הכספיים, כעת אינם "נחלתם" של קבלני השירותים בלבד. גם מזמיני השירות ומנהליהם עלולים, בשל הפרת חובות של קבלני השירות לשאת באחריות הנ"ל.

        ג.        הטלת חובות של תעשה ואל תעשה על מזמיןשירות והמנהל הכללי בתאגיד

3.החוק מטיל חובה על מזמין שירות ומנהלו, לנקוט באמצעים סבירים על מנת לוודא שהקבלן ממלא סידרה של חוקי עבודה כלפי עובדיו המועסקים אצל מזמין השירות ועליהם למנוע פגיעה בזכויות עובדי הקבלן העובדים אצל מזמין השירות. בין היתר מחייב החוק את מזמיני השירות ו/או מנהליהם לפעול כדלקמן:

3.1.   החוק מחייב לכלול תנאים בחוזה בין קבלן לבין מזמין שירות הוראות הנוגעות לגובה השכר מינימום, רכיבי שכר ועלויות.

3.2.   החוק אוסר על התקשרות בין מזמיני שירות לקבלנים בחוזים, שאינם מבטיחים תנאי שכר מינימאליים לעובדים וקובע כי מזמין שירות או מנכ"ל , שכרתו הסכם כאמור צפויים לעמוד לדין פלילי.

3.3.   החוק אוסר על התקשרות עסקית בין גופים ציבוריים לבין קבלני שירותים בתחום הניקיון, השמירה וההסעדה, שהורשעו בעבירות שונות, למשך שלוש שנים.

        ד.        הקמת מנגנון של "בודקי שכרמוסמכים"

חידוש נוסף שבחוק שנועד לצורך יעול והגברת האכיפה הוא מינוי מומחים לפיקוח ובקרה על זכויות העובדים, אשר על פי מסמכים ועל פי בדיקות שטח שיבצעו אצל המעסיקים, יוציאו אישור תקינות שישמש הגנה למזמין שירות מפני אחריות בגין הפרות של זכויות עובדי קבלן.

       ה.       המלצות למזמיני השירות

4. להלן המלצותינו למזמיני השירות:

4.1.   הכנת מערך לטיפול בתביעות עובדי קבלן- דהיינו, יוסמך ממונה (מטעם החברה) לטיפול בתביעות/דרישות עובדי הקבלן ובדיקת הסדרת התביעות. פרטי הממונה, תפקידו, ודרכי ההתקשרות עמו יפורטו במכתב שיופנה לכל אחד מעובדי הקבלן וכן תתלה מודעה/תקנון באתר במסגרתו יעודכנו הפרטים דלעיל.

4.2.   ייחתם נספח להסכם בין המזמין לקבלן במסגרתו יפורטו הוראות הנוגעות לגובה השכר, רכיבי שכר, עלויות השכר המינימליות, הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות.

4.3.   מזמין השירות יבדוק כי עלות השכר המינימאלית אינה פחותה מערך שעת עבודה שנקבעה על ידי השר או שעודכנה בהתאם לחוק או צו הרחבה. מזמין השירות יבדוק כי הוא אינו משלם בפועל לקבלן סכום הנמוך מערך שעת עבודה שנקבעה, כאמור לעיל.

4.4.  מומלץ להתקשר עם בודק שכר מוסמך (שהוסמך על ידי התמ"ת) לבדיקות תנאי העובדים. יודגש כי טרם פורסמו התקנות להסמכת בודקי שכר מוסמכים וכי בתקופה של 18 חודשים מיום התחילה של החוק לעניין בודק מוסמך, יערוך את הבדיקות רואה חשבון לגבי 10% לפחות מהעובדים, לפחות אחת לתשעה חודשים.

        ו.        סיכום

החוק האמור מחייב היערכות מצד כלל המשק. הימנעות מהיערכות לחוק, "טמינת הראש בחול", עלולה להביא לסנקציות אזרחיות ופליליות גם על מנהלי תאגידים שלכאורה כלל לא היו קשורים להפרות חוקי העבודה.

 ניתן להימנע מכך.

בשל המשמעויות המשפטיות והמעשיות של החוק על העסק, דרך ניהולו ועל מנהליו, אנו ממליצים לפנות אלינו לקבלת סיוע בכל שאלה, סוגיה, אי בהירות וכיוצ"ב בקשר לחוק ויישומו .